Affaire al-Dura vue par un Israélien: "Israël contre Israël", Y. Ahimeir
18/11/2007
Un article en hébreu de Yaaqov Ahimeir, qui m’avait échappé. Il est du 13 novembre et est paru dans le journal populaire Maariv. Son titre : "Israël contre Israël". L’auteur critique vivement le gouvernement israélien de ne pas soutenir officiellement la cause que défend Philippe Karsenty. Je traduirai ce texte dès que j’en trouverai le temps. En attendant, je le mets en ligne pour celles et ceux qui lisent l’hébreu. (Menahem Macina)
13/11/2007
ישראל נגד ישראל, יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר תוהה למה ישראל הרשמית מתנכרת לאזרח צרפתי שנאבק
בעלילת מות הילד א-דורה
13/11/2007
תכליתן של השורות הבאות היא אחת: להטיל אלומת אור על האזרח הצרפתי, פיליפ קרסנטי, איש עסקים יהודי בפריז, הנאבק על שמה של ישראל. קרסנטי, העוקב אחר אמצעי התקשורת בצרפת כדי לחשוף דיווחים מעוותים על ישראל, מבקש כי בית משפט בפריז יקבע, כי הכתבה ששודרה על-ידי העיתונאי שארל אנדרלין בערוץ הצרפתי פרנס 2, בנוגע למותו של הילד הפלשתיני מוחמד אל-דורה, אינה אמת. והאמת, גורס קרסנטי, היא שזו היתה כתבה מבוימת.
הח"מ אינו יכול לקבוע מי צודק. מחר תוקרן בביהמ"ש בפריז הקלטת, אשר מצילומיה הוכנה הכתבה הערוכה, שאורכה 59 שניות, שהיתה מאז ועד עתה, וגם לעתיד לבוא, עילה להכפשת ישראל וצה"ל. קרסנטי מתפלל שמחר תוצג הגרסה המלאה, של 27 דקות. אכן, חיילי צה"ל הרגו בשוגג, במלחמה נגד הטרור הפלשתיני, ילדים פלשתינים אחרים, אבל רק מוחמד אל-דורה היה לסמל.
צילומיו של הילד ואביו המגונן עליו הם תמונה השווה מיליון מילים, לא אלף. הכתבה, שטענה
כי אל-דורה נהרג מכדורי צה"ל, ליבתה עוד יותר את אש המשטמה ואת אש ההרג הפלשתינית בישראל, וביהודים מחוצה לה.
למדנו מדברי הימים, כי לא אחת כוחו של המיתוס חזק מן האמת העובדתית. בשיחה מפריז מספר לנו קרסנטי משהו על עוצמתו של מיתוס אל-דורה: "האם ידוע לך כי בעיר במאקו, בירת מאלי, כיכר מרכזית מעוטרת בצילומו של מוחמד אל-דורה? האם ידוע לך כי מיניסטריון הבריאות של הרשות הפלשתינית קרוי על שמו של הילד אל-דורה?".
ישראל לא עוזרת
קרסנטי מזכיר כי כאשר שוסף גרונו של העיתונאי דניאל פרל, ובקריאת "שמע" יצאה נשמתו, הרי ברקע שבו נראו מרצחיו, נראתה גם הכרזה של מוחמד אל-דורה. מדוע אתה נאבק, שאלתי את קרסנטי: "כי אני יהודי, ואני בטוח בניצחוני במשפט. והיה אם תימשך העלילה, גם לאחר שאזכה, הרי יהיה מי שיזכור כי בית המשפט הפריזאי חשב כי זו היתה עלילה", השיב .
אכן, הרבה שקרים ועלילות הופצו-ומופצים-על ישראל, אבל קרסנטי סבור כי עלילת מותו האומלל של הילד מוחמד אל-דורה היא השקר הגדול מכולם. אם שקר או אמת דיווחה רשת פרנס 2, על כך יפסוק ביהמ"ש בפריז.
בעת שאני משוחח עם קרסנטי, אני נזכר בספרה המצוין של השופטת (בדימוס) הדסה בן-עתו: "השקר מסרב למות", ספר כה ממוסמך, שבו בן-עתו, משפטנית רבת-עלילה ותושייה, סתרה עובדתית ובשקידה ראויה להערצה את שקר "הפרוטוקולים של זקני ציון", אגדה שפרנסה משטמה לעם ישראל. אין זאת אומרת ש"הפרוטוקולים" לא נדפסים יותר, ואולי אפשר לרוכשם בתחנות רכבת באירופה, והם נדפסים גם במדינות ערביות, כמו הפרסום התאום, "מיין קאמפף". קרסנטי סבור כי "הפרוטוקולים" מקובעים בתודעה הצרפתית.
בשיחתנו, וגם בפרסומים אחרים, מלין קרסנטי כי אינו זוכה לתמיכתה של המדינה - ישראל - אשר למען שמה הוא נלחם, כנתבע, בערכאות המשפט של צרפת. ואכן, האם נשמעו ברמה קולות רשמיים, התומכים במאבק שמנהל קרסנטי? ספק רב.
"אני בטוח בניצחוני"
לטענתו, שגריר ישראל בצרפת, דני שק, "נלחם בי... לא רוצים לדבר עמי, אין לי עזרה". הוא טוען כי השגריר שק הוא ידידו של כתב הטלוויזיה אנדרלין.
יעל רביע-צדוק, בשם משרד החוץ בירושלים, אומרת לנו בתגובה, כי "מעריכים את מאמציו של קרסנטי להוציא את האמת לאור. אשר לטענותיו כלפי השגריר שק, להד"ם. מדינת ישראל תומכת בכל מאמץ לחקור ולהאיר באור חדש את פרשת אל-דורה".
אבל האם התגייסו דובריה של ישראל כדי לחזק, בקול צלול ורם, את ידיו של יחיד זה, פיליפ קרסנטי, במאבקו המשפטי? האם נשמעו קולות כאלה? לאחר הקרנת הקלטת מחר, יתחיל להישמע ערעורו של קרסנטי, שהפסיד בסיבוב הקודם, והושת עליו פיצוי סמלי. בעקבות ההחלטה על הקרנת הסרט, שביהמ"ש בערכאה הראשונה לא צפה בו, קרסנטי נשמע הרבה יותר בטוח: "אני בטוח בניצחוני, לא ב-100%, אלא ב-110%". לו יהי.
מר קרסנטי, כאזרח ישראלי, ותהא תוצאת ערעורך אשר תהא, אני אומר לך: "תודה!".
Yaaqov Ahimeir
© Maariv
Mis en ligne le 18 novembre 2007, par M. Macina, sur le site upjf.org